קול קורא במדבר

קול קורא במדבר
ביבבה בצעקה
מהדהד בנקיקי הסלע
במרחבי האדמה הצהובה
נעלם נאלם
והעולם איתו
בבדידות קורעת
ביגון ופחד
בראש ההר
בדממה בוטחת

מרחבים שחונים
אפורים ונסתרים
אל עבר כל הכיוונים
חובקים הזעקה
בולעים אותה
אל קרבם
אל בטן אדמתם
אל מעמקי הזמן
סופגים בולעים
ומקיאים החוצה
שאריות של דם

של עצב מאבק
מאובק וסגרירי
חסר תכלית ואפרורי
במרחב האינסופי
שבין ההר ללא טבעי
בין האדם לבין עצמי
בין זעקה גוועת
לשרידי הצליל
בין הבחוץ הסגרירי
אל בפנים רגעי
בין תקווה גוברת
לייאוש נצחי