כמו שחיין
שנזרק אל המדבר
מלקה את עצמו
על שאני לא בתנועה
חופשית ומהירה
כמו שאני מכיר את עצמי
ואוהב להיות
בהתעלם מהעובדה הפשוטה
שסביבי חול ולא מים
ואני נאבק בעצמי
וחותר עד זוב דם
על הגרגירים המחוספסים
חושב על גלים ומסתכל על דיונות
לא רואה את מה שלנגד עיני
מתחת לאפי
בין אצבעותיי
שהחום זהב הזה
לעולם לא יסחף אותי
כמו הים שאני מכיר ואוהב
שהאדמה היצוקה הזו
לעולם לא תיתן לי
לצלול אל תוך מצולותיה
כמו המעמקים שאני מכיר ואוהב
שהמרחב סביבי
הוא לא באמת בר השגה
כמו האופק
שאליו אני תמיד יכול לחתור
כשאני בתוך המים
שאני מכיר ואוהב
ואני לעולם לא אצליח
להפוך את המדבר הזה לים
עם כל הכוח והרצון שיש בי
אני פשוט צריך
לקחת את עצמי ולעבור
לצעוד לאט
בכבדות
מתוך המדבר החולני והטובעני הזה
אל חוף מבטחים
אל ים גדול ופתוח
אל הזרמים והגלים
שאני מכיר ואוהב
אל מרחב האפשרויות
שהיה פעם ביתי.