החרוז הבא

בשלווה
סערה בכוס מים
שנדמה וגוועה
החלקיקים שוקעים אל הריצפה
והחרוז הנה הוא בא
מסתתר מאחורי פינה נוחה
מציץ מעבר לשורה
מחכה לרגע הנכון
להפתעה
לפלפול, לסיכול
להיפוך ובחזרה
אל המשבצת הנכונה
תופסת של תחביר והברה
תעתוע, שעשוע
האמירה הלא ברורה

רגע לפני

מתחשק לי לעצום עיניים
לשקוע אל השמיכה השחורה והמנתקת
להתעטף בהדחקה
להתכרבל לי בדממה
להרפות את השרירים
לשחרר את השדים
להינמס אל תוך הריק
להפסיק

רק לכמה רגעים
לתת דרור לפחדים
לצפות בהם מרקדים
על במת התודעה
בחדרי הלב
מנגנים על מיתרי כאב
מאבדים את האחיזה
בעמוד השידרה

רק עוד רגע קט
בשקט מוחלט
שטוח כמו דף חלק
כמו האוויר הדק
רגע אחד לפני
שהגעש מתפרץ
שהלב מתפוצץ
רגע לפני הסערה המתרגשת
המממשת.