לשאוף אוויר

לשאוף אוויר מלוא ריאות
ולהתחיל לצעוד
צעד אחר צעד,
פסע, רגל, מטר ועוד שעל
בדרך מדודה, מחושבת, מתרגשת
מתחיל את המסע אל עבר איש ונפש
אל עבר המצאה
אל היצירה והבריאה
אל הסחף, הריגוש,
העשייה והקידמה
אל היחד המלוכד
אל האושר והקושי, בקושי
עם הרבה ועם מעט, כמעט
מסע אל הלא נודע

חוסר וודאות
מפנה מקום לאושר ותקווה
הרוח בפנים אבל הנוף נפלא
הדרך רחוקה וארוכה
אבל ברורה וחתיכה
תרמיל על גב כבד
משרה את הבטחון והשלווה
השמיים כחולים למעלה
נותנים את הברכה
הלב פועם חזק
דולק מתוך שמחה
מסע אל הלא נודע

לצאת למרחבים

לצאת למרחבים
לאוויר הפתוח
לשמיים הכחולים
ולרוח
לאדמה הרכה והמנחמת
לעצים, לצמחים
למדבר והנחלים
לאבנים החשופות
מול שמש מלטפת
לשקט, לדממה
לשוויון הנפש

לריח בראשית
צינה קדמונית וענוגה
זריחת הבוקר מפציעה
אל מרחב שלווה
חיות הבר מכונסות
מחוברות אחת אל השניה
הבריאה במיטבה
בבראשית העשייה

לצעוד בשביל עפר
חרוש ומתפתל
אינסוף שמיים
מרחקים, חלומות ומעשים
לחזור אחורה אלפי שנים
זמנים אחרים
לחזור פנימה, לבפנים
למערות עצמי, האמיתי
הקיים והנוכח
מאז ומתמיד

מגע של רוח, של מים
של אדמה ושל אש
יסודות הזמן והמקום
הנצח הגועש
האינסופי, שלא התחיל
ולא נגמר אף פעם
הטעם, הריח
החוש הזורח
עצמות קיום
של של החיים
עורקי תנועה, מרחב פליאה
שורשים שמתפשטים
מחלחלים עמוק באדמה
מערות וגיאיות
במרחב חיים ואהבה

מקלות, עלים
פזורים על משטחי מחייה
קרני השמש ממיסים
את רסיסי הטל והקרה
פלגים של מים שזורמים
מוצאים דרכם במורד שממה
מפכפכים ומזמרים
בשקט, בדממה
עצים רוקדים ברוח
לשירת הדומייה
מלטפים אחד את השני
את האוויר והאדמה
אבנים רכות ועגולות
סלעים, הרים ומחוזות
ירוק, אדום, חום, צהוב
לבן שחור
אינסוף גוונים ומראות

מרחבים פתוחים לצעוד בהם
ללכת, לגלות
לחפש, לחפור
לעצור ולהשתהות
עולם שלם בחוץ, בפנים
ובמרווח שבין לבין
מזמין לחקור ולגלות
לעצור ולהשתהות
להתבונן, למצות
להרגיש, לחשוב, ולעשות

קשה

קשה
מפרך, מפרק
מספק
אתגרים יומיומיים מרפדים
את כורסאת המסמרים
עליה אני נח

נשפך
נמתך
מתרסק ומתפרק
אוסף את השברים
ונבנה מחדש
תופר את הקרעים
מדביק חלקים חלקים
שוזר את חוט המאבק

מפורק, נחנק
לוקח אויר
ממלא מצברים
שרירים
מאגרים
דוחף קדימה
נאבק
בלי להיכנע
ובלי להרים ידיים
בלי ליפול על הברכיים

להחזיק חזק
להחזיק בכוח
לא לשכוח
למתוח, לסלוח
להסתכל קדימה
אל האופק, המחר
כלום עוד לא נגמר
כל מה שצריך נשאר
נמכר, נזהר, נשמר

יש זהב מתחת לאדמה
שמחכה להתגלות
יש יהלומים מנצנצים
במבוכי המכרות
לחפור, לשבור
להדביק ולסגור
להוציא לאור

להראות לכל העולם
לעיני כולם
לבעלי תקווה
ולשכוחי האור
לעיוורים
ולאלו שראו הכל
לא לנבול
לגדול

ללכלך את הידיים

ללכלך את הידיים בבוץ
להכניס אותם עמוק
וללוש את הדברים
לעבוד, להזיע, להתנשף חזק
ללבוש את הסרבל ולחזור למקורות
עם הזפת והפיח השחור המלוכלך
לחבוש קסדה ולהדליק פנס
לרדת אל מכרה הזהב ולהתחיל לחצוב
עם כולם, עם סולם
בדם יזע ודמעות
לשורשים, לבסיס, לליבת העשייה
בכל הכח, עם כל הנשמה
לשיר את שיר הפועלים
ולאכול את לחם חוק העבודה
יד ביד, כתף אל כתף
במסילות ובמעמקי האדמה

לחצוב, לחפור, לערום, לגרור
לגלות ביחד מחדש את התשוקה
לעורר סערה בלב העשייה
להתרגש, להתאמץ
להרגיש שוב את הסיבה
להתאמץ, להשבר, להתחזק ולחבר
אחד ועוד אחד, ועוד אחד ועוד הרבה
לנבור עמוק בתוך נשמת הקצה
להגיע למחוזות הזמן והמרחק
שנשכחו או נעלמו או הודחקו חזק
להציף את מערות הרגש מחדש
ברוח חדשה של דם נרגש
סחף של המים, גאות הרגש, המחשבה
אל נבכי הנפש הרוגשת, העדינה
ביחד ולחוד, אל מסע חדש ישן של עשיה
על פסי הזמן והמרחק
אל נימי ועורקי הלהט והסיבה

מזיע, מתנשף, צעדים כבדים ובטוחים
צועד בתוך המקום שפעם היה ביתי
מוכר, חדש, מתעתע ומפחיד
מרגש ומפתה, מאז ולתמיד
מורה, תלמיד, פועל, משורר
יוצר, סוחב, חושב ומלמד
אוסף ונאסף, בדמי תשוקות ותאוות
שמחה ולהבת העשייה בוערת בקצוות
מדגדגת, משחקת, בין עיני
ובין ידי הרועדות
מחזיק את מוט הצדק,
מוט הדרך הקשה בשביל עבות
סימן שאלה מעל, סימן קריאת הדרך
אל השחור והאפל בו יהלומים יראו הדרך
מנצנצים באפילה, מזמינים אל המסע
קדימה התחלה, מרגשת ויפה

מילים

מילים הם רק אוויר
דיו שחור, נמרח
חלולות, נקובות, ריקות
פשוטות ומופשטות
מילות חמלה, מילות תקווה
מילות נחמה ואהבה
הם רק מילים
חסרי בשר, חסרי גוף
רעיון מופשט
ייצוג ותו לא

ממלאות דפים בסימנים
בפיסוקים, במרווחים
תווים רוקדים, סימנים
סימן לבאות, סימן שזה פה
סימן טוב, מזל טוב
מילה טובה, ברית מילה
התחלה

קווים של אורך, קווים של רוחב
עגולים וישרים, נקבים נקבים
חלולים חלולים
תפילת הבוקר בלי מילים
זורמים עם הדברים
עם רעיון, עם מחשבה
עם להט ותשוקה
עם אדישות ושלווה

שוויון נפש הבריאה
מילה קטנה, מילה טובה
היא רק מילה, ועדיין
היא מכילה בקימורי גופה
עולם שלם של משמעות
של חיפוש, של מציאה
כל עיקול בקו
מתחיל מחדש את המשחק
את הדמיון
מצית

והגשם שוטף הכל

כתמים של השנה שעברה, זרעים של תקווה ואהבה
שוטף כמו גל גדול
התחלות שזורות של בניה, שרידים מתקופה מלאה
שוטף כל עוד הוא יכול
מים זורמים בנחלים, מפלסים את דרכם בהרים
שוטף וקוצף בלי קול
מרטיב וממלא, סופג ומכסה, נקי ושוטף, זך ושטוף
גשם חורף עגול

ארובות השמיים בוכות ופועות
ענני סערכה בדרכם הטועות
נחלים אל הים, גלים על כולם
עצוב בעולם, בוכה בשבילם

בטיפות קטנות, זרזיפים של הטבע
צולפות במציאות הקשה
בעורף נחוש וביד חזקה
בבטן מלאה ובלב פתוח
בדורסנות נחשקת, בעדינות מחבקת
חרכים וצלקות על אדמת האתמול
מתבוססים בבוץ, באבני הבזלת
בשמיים של תכלת
ובים התכול

הטבע אינסוף לו, ובפנים מאכלת
מסתובבת קוצרת על ימין ועל שמאל
ציפורים מצייצות את שירת הברבור
התן מיילל כמו חתול
הלילה צובע שמיים בשחור
כוכבים מאירים על אדמת אבן וחול
שבילים מאבדים את דרכם במחול
של שדים, של מלאכים
של אלוהים כל יכול

קרנבל של צבעים וריחות
אשליות מרחפות באוויר ועולות אל התכול
במחול, בשאול
עולם מסתובב ועגול
אדם וחוה, עץ וחיה
ופרפר את כנפיו נושק בדמעה
מקפץ מדלג בין טיפות האימה
של סופת הרגשות, האובדן, המציאה

מערבולת סובבת עם אמצע ברור
מסתובבת רוקדת את שירת הברבור
זרמים עגולים בקוים ישרים
שלוקחים וטובעים ועולים ויורדים
ובאמצע טבור העולם שבפנים
עמוק וחודר, נעלם בנבכים

כמעט ארבעים

היום יומולדת שלושים ותשע
כמעט ארבעים

כמעט ארבעים חורפים של גשם ראשון
של בית חם וסופות קודרות בחוץ
כמעט ארבעים מסיבות עם עוגה ונרות
ושירי אהבה מסביב
כמעט, קצת
ארבעים התחלות חדשות עם תקוות גדולות
בתוך לב קטן שנפתח, מתרחב להכיל
ארבעים פעמים להסתכל לאחור
לסלוח, לשכוח, ללמוד ומחדש להתחיל

כמעט ארבעים
כמעט ארבעים פעמים להתעורר בבוקר אחד
ולהבין שמעכשיו מורידים את כל הבגדים
למטה מהמזווה, קצרים וצבעוניים, שמחים וחגיגיים
ארבעים מחזורים, ארבעים מעגלים
ארבעים סופים שמתחילים מחדש

ארבעים עיגולים וטבעות שהצטברו בגזע החיים
ארבעים ריבועים על שריון הצב ששומר ומגן לפעמים
ארבעים שכבות של אדמה שנראית רק אם חוצבים
ארבעים בליטות על קרני הראם, הצבי, העופר היעלים

עומד בצד הדרך, מסתכל אחורה
על ארבעים הקילומטרים האחרונים
מביט ומשקיף קדימה על המרחקים הנותרים
עוצר לרגע קט ונח, כי ארבעים זה לא מעט
בהחלט מספיק, השריר תפוס, הלב הוא רך
זה בכלל לא ארבעים, זה רק כמעט

עוד רגע נתחמם שוב ונחזור לצעוד בשביל
עם הזריחה קדימה, עם השנים, שיער לבן וגיל
עם לב מלא ואור חזק ושריר ואהבה
ברגליים קלות ומדלגות, בפנים מלא תשוקה

כמעט ארבעים נשמע הרבה
אך יש עוד מלא דברים ללמוד
לעשות, לחוות, לראות ולהרגיש
לחוש, לדעת, לשאול ולהדגיש
לראות, לשמוח, להתרוקן, להתמלא
להתגלגל וליפול, ולקום וליפול, ולקום ולמעוד
ולהתרומם כל פעם מחדש

כמו מחזורי הטבע, כמו גלי הים
כמו עונות השנה, כמו הרגשות
כמו התרנגול והביצה, כמו סיבובי עולם
כמו ענן שהולך ובא
כמו הגשם שיורד ומחלחל באדמה
יוצא לים ויעלה שוב החזרה
מחזורים מחזורים, טבעות שחוזרים
יורדים ועולים ויורדים
כמעט ארבעים