התגעגעתי

לשטף המילים
לקצף הלבן שבין החרוזים
לזרם שיוצא מתוך הלב
מתוך הראש, מתוך הנשמה
לקלחת הדימויים
לגשם של דיבורים
ללא מעצורים
ללא עכבות או חישובים
פשוט לזרום עם השורות
האותיות, המשפטים
אחד אחד הם מרכיבים
עולם שלם של חיפושים
של ריגושים
של דוגמאות ורמזים
של חשיפות
של אור וצל
של מצולות ומעמקים
שדים אפלים מתעוררים
בוקעים, זורחים וגוועים
שמיים בהירים בים של סערה
רוחות ורפאים
מפזר את העננים
לצלילי החסידות, האוניות והגלים
מתרומם מעל המים
ושוב צולל עמוק אל הפחדים

כמו דייג כמו צולל
כמו איש אבוד שמתפלל
כמו קברניט משיט ספינה
כמו מלח עמוס געגועים
אל חוף המבטחים
אל בית ואישה
כמו בעל כמו אישה
כמו עכבר בירכתי האונייה
כמו שק של אורז במחסן ובמכולה
כמו עבד שחור מזיע
ללא פנים ללא אישה
מקיא החוצה דימויים
שופך מנוע על הדף
שופך דמעות
שופך כעס עצור שלא מוצא

הקפה שחור האור עולה
ואיתו היום מתחיל
יום חדש מלא תקווה
מלא יכולת להפיל
ריגושים וחקדות ממלאים חלל אוויר
מכניס אותו אל הריאות
אל הקרביים אל העיר
שם פעמוני אל היום העבודה
הפרנסה, האנשים והיצירה
השליטה והחיבור
התיזוז התרוצצות
יוצא נכנס מעיר
מאיר, מהיר, מזהיר, מכיר, מסתיר
זורם כמו מילים בין דקות היום
שורות הזמן
מתנגן לעצמי
מזמזם את שירי ההישרדות משם לכאן
בולע את הרגעים
לוגם עוד קצת מהריגוש
מחליף מילה מחליף צבעים
מחליף עבודה על פי ביקוש
מתאים את אורח החיים למה שקורה מסביב
הנפש כמו המים, כמו הנחל באביב
צורת הזרם הסלעים
פלג מים זורם וקר
הכל נשטף הכל נקי
ושום דבר
עוד לא מחר
כלום לא מאוחר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s