שעון מתקתק

מתעורר לו לאיטו
לקול ציוץ הציפורים, צווחות עורבים
משאיות של בוקר כמו איוושת רוח מכביש מהיר
קרני האור מטפסים במעלה הגבעות הרחוקות
מתעורר לו לאיטו
שעונים מעוררים אנשים עייפים
קמים לאיטם אל יום בחיים
.
כלבים מנמנמים על מרצפות חמות
סתיו באוויר
הלחות יורדת, מפנה מקום לצינה של בוקר
לריח של גשם
לצלילים גוועים של צרצרים בדמי ימם
.
אנשים בריאים של בוקר
חולפים ברחוב בריצה קלה
מתעוררים אל מקצבי הלב המהירים
אל הנשימה והנשיפה
.
רסיסים של טל מכסים את הגנים
כמו מרבד יהלומים
מתנת הלילה
מתאדים לאיטם, חוזרים אל הבורא
מתעוררים אל עולם נקי ורענן
.
תקתוקי שעון מספרים את סיפורו של הזמן
חולף בקצב אחיד
אכזר, עצמאי, ולא מתחשב
דוהר לו אט אט
מעביר שקים של זכרונות
מהעתיד אל העבר
מהמחר לאתמול
פוסח על עכשיו, על הרגע
במהירות בזק
נושק לא ברפרוף ומעביר הלאה
מחזיר אותו אל מחסן הרגעים האבודים
שקים של זכרונות
שפעם עוד היו שקים של חלומות
ברגע התהפכו
.
והזמן דוהר לו לאיטו קדימה
עם תקתוק השעון
יבבת חתול נשמעת מרחוק
חסר אונים, לבד
מול עולם חדש ואכזר
כלבים משוטטים
עורבים חגים מלמעלה
ציפורים מנומנמים
נמלים חרוצות כבר התחילו את יומן
.
והעולם מתעורר לו לאיטו אל בוקר חדש
אופטימי, פסימי, ריאלי
מאושר ונוגה
מלא תקווהֿ מלא ייאוש
עם חלומות גדולים
אכזבות קטנות
לוקח אוויר ומוציא לאט
כמו תקתוקי השעון

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s